#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1 האם חוששים לתערובת דמאי?	"שנינו בברייתא 'הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית... חייב משום דמאי... והן עצמן מותרים מפני שהן תערובת'.<p dir=""rtl"">מה ששנינו בברייתא אם אמר לשכנתו עשי לי משלכי חושש לשאור ותבלין שבעיסה משום דמאי, שאני התם כיון דאמר לה, כאילו ערב בידים, ורפרם אמר שאני שאור ותבלין שהם לטעמא ואינם בטלים.</p>"	חולין ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 2 הנותן עיסה וכד' לאשת ע&quot;ה האם חושש לאיחלופא?	"בסתם אינו חושש, לכן הנותן לשכנתו לאפות לו אינו חושש לשאור ותבלין שבה משום טבל ושביעית.<p dir=""rtl"">הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה, שחשודה להחליף שרוצה בתקנת ביתה ובושה מחתנה.</p><p dir=""rtl"">הנותן לפונדקית נמי שנינו שמעשר שנותן לה ושנוטל ממנה, דהתם מוריא ואמרה בר בי רב יאכל חמימא ואנא איכול קרירא (לרש&quot;י בניחותא ולתוס' בתמיה).</p><p dir=""rtl"">אשת ע&quot;ה אף שחשודה לגנוב מבעלה מהעיסה ולהביא לשכנתה הטוחנת עמה אינה חשודה להחליף, ששם מורה היתר שהשכנה מותרת לאכול כמו שהשור אוכל מהדישה. </p>"	חולין ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו: 'העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על ר&quot;מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו' מה טעם ההיתר? <p dir=""rtl"">ומה עוד למדנו מכאן?</p>"	"אף שודאי בית שאן היא מא&quot;י, סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ובקדושה שניה לא קדשו את בית שאן כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית, [ואף דאיכא למימר שר&quot;מ נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר, הרי אדם גדול העיד על כך].<p dir=""rtl"">חברו עליו אחיו ובית אביו היאך מתיר מקום שאבותיו ואבות אבותיו נהגו בו איסור, וענה להם שמקום הניחו לו להתגדר בו, כמו שהניחו לחזקיהו שכיתת נחש הנחושת ולא ביערו אותו אסא ויהושפט. מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו, ואמרי לה אין מזניחין אותו, ואמרי לה אין מזחיחין אותו.</p>"	חולין ו:		
